נוהל תחזוקת בריכות עם כיסוי PVC לקיץ ולחורף
קיץ וחורף:
שמירה על כללי הטיפול בבריכה והקפדה על איכות המים, תבטיח את בריאות המתרחצים, תאריך את חיי הבריכה ותחסוך בהוצאות תפעול וכימיקלים עודפים. רמות הכימיקלים המוספים למי הבריכה צריכות להיות בגבולות המותרים על מנת לאפשר תפעול תקין לאורך זמן של הבריכה. להלן הנחיות עיקריות לטיפול נכון בבריכות שחיה עם כיסוי PVC.
ערכי חומציות (PH):
- יש להקפיד על חומציות המים (PHׂ) בתחום שבין 7.2 ל-7.6.
- PH נמוך מידי יגביר את השחיקה של יריעות ה-PVC ושל ציוד הבריכה, יגרום להופעת כתמים, לגירוי עיני המתרחצים ולנידוף מהיר של הכלור.
- להעלאת רמת ה- PH משתמשים בחומר בסיס בד"כ כמו סודה קאוסטית.
- רמת PH גבוהה מ 7.8 תקטין את כוח החיסוי של הכלור ותגרום להופעת מים עכורים ואף תגביר הצטברות אבנית על גבי היריעות ובציוד הבריכה.
- להורדת רמת ה-PH משתמשים בחומצה, בד"כ בחומצת מלח HCI.
- רמת ה- PH משתנה בהתמדה עם הוספת כימיקלים לבריכה, הוספת מים או שינוי בכמות המתרחצים.
על כן יש למדוד את רמת החומציות באופן שגרתי ולנהל רישום של הערכים באופן קבוע.
כלור – חיטוי ואופן שימוש
- הכלרה היא השיטה הנפוצה ביותר לחיטוי מי הבריכה. כאשר משתמשים בכלור, רמת הכלור החופשי בבריכה לא תעלה על 1.5 ppm (חל"מ-חלקים למיליון). קרני השמש הורסות את הכלור במים וגם רמת PH גבוהה תחליש את אפקטיביות החיטוי של הכלור.
- פסולת המכילה חנקן (בד"כ מאמוניה המופרשת מגוף המתרחצים) יוצרת כלור קשור או כלורואמינים, המפחיתים את ריכוז הכלור החופשי במים ואת יעילות החיטוי. עודף כלור קשור הוא האחראי על הריח החריף בבריכה אשר גורם לצריבה בעור ובעיני המתרחצים.
- בנוסף לבדיקת רמת הכלור החופשי במי הבריכה, יש לבדוק גם את רמת הכלור הקשור. אם רמת הכלור הקשור עולה על 0.2ppm יש לבצע הכלרת הלם (סופרכלורינציה-ראה בהמשך).
שתי השיטות השכיחות ביותר לשימוש בכלור:
- שימוש בתמיסת כלור נוזלית (היפוכלוריט) בריכוז נמוך. השיטה הזולה ביותר, משמשת בעיקר בבריכות גדולות. בשל הריכוז הנמוך של הכלור בתמיסה, יש צורך במלאי גדול של החומר, ניתן להוסיף ישירות למי הבריכה, תוך הפעלת סירקולציה של המים. תמיסת הכלור הינה בסיסית והוספתה למי הבריכה מעלה את רמת ה – PH של המים. אי לכך, יש לווסת את רמת החומציות על ידי הוספת חומצה.
- שימוש בטבליות חומצה די או טרי כלורוציאנורית המכילות ריכוז גבוה של כלור. לטבליות מנגנון שחרור איטי של כלור ולכן מתאימות לשימוש ממושך. בד"כ נמצאות בשימוש בבריכות פרטיות וקטנות.
הטבליות מכילות חומר מייצב (החומצה הציאנורית), כך שאין צורך להוסיף מייצב בנפרד. עודף מייצב בבריכה פוגע ביעילות החיטוי, למרות רמות גבוהות יחסית של כלור. במקרה של עודף חומצה ציאנורית יש לרענן את המים על ידי ריקון חלקי של הבריכה והוספת מים חדשים. רמת החומצה הציאנורית הרצויה נעה בין 40 ל 60 ppm. חסרון השימוש בשיטה זו הוא בצורך בריכוז גבוה יותר של כלור בשל החומצה הציאנורית והדבר עלול להוביל לדהיית צבע היריעות לאורך זמן.
*אין לזרוק טבליות ישירות למי הבריכה-הריכוז הגבוה של הכלור גורם לפגיעה ביריעות ה- PVC. ניתן לשים טבליות בכלורינטור מיוחד ולהקפיד על סירקולציה של המים, הכלורינטור חייב להיות מלא במים כאשר בתוכו טבליות כלור. יש להוציא את הטבלייה כאשר אין סחרור של מים, על מנת למנוע מצב של ריכוז יתר של הכלור
הוראות לתחזוקת כיסוי PVC בבריכה בחורף:
- בריכה המצופה ביריעת כיסוי PVC חייבת להישאר עם מים למשך החורף.
- הבריכה תופעל (סינון וחיטוי) 3 פעמיים בשבוע למשך יום שלם.
- רמת הכלור הנדרשת לתקופה זו הינה ppm 0.8.
- רמת ה-PH הנדרשת לתקופה זו הינה 7.2.
- פעמיים בשבוע יש להכניס את הרובוט לניקוי כדי לאסוף את כל המשקעים מהקרקעית.
- באם יש אפשרות להשאיר את הבריכה מכוסה ביריעה, זה הפתרון האופטימלי. גם במקרה זה רצוי להפעיל את המערכות כפי שצוין בסעיפים 1-5.
זקוקים לייעוץ או עזרה נוספת? מעוניינים לקבל הדרכה בביתכם? צרו עמנו קשר 04-6515757 ונשמח לסייע!
*המאמר נכתב ע"י צוות המומחים של זיו בריכות שחייה
כיסויי בריכות שחיה מומלצים: